מכשירי שמיעה מיועדים למטרה מרכזית אחת: להגביר את עוצמת הקול ובכך לסייע לאנשים אשר סובלים מלקויות או מפגיעות בשמיעה. העיקרון המרכזי כאן הוא שהמכשירים קולטים קולות שונים מהסביבה, באמצעות מיקרופון ייעודי הנמצא בהם, מעלים את העוצמה שלהם ומעבירים אותה כשהיא מוגברת לאוזן. מכאן, נובע בהכרח שמכשירי שמיעה הם כלי מרכזי לשיפור איכות החיים של אנשים רבים ולהשתלבות נאותה שלהם בסביבה ובחברה בה הם חיים.
כאשר נכנסים לתוככי האוזן (ולעיתים גם מסביב לה), אפשר לראות שיש סוגים שונים של מכשירי שמיעה, הנבדלים ביניהם בפרמטרים שונים.
אבחנה ראשונה: דיגיטלי מול אנטולגי
החלוקה הראשונה שנהוג לעשות ביחס למכשירי שמיעה היא בין מכשירים דיגיטליים לאנלוגיים.
מכשירי שמיעה אנלוגיים הם מכשירים אשר מגבירים את כל הצלילים המגיעים לאוזן בצורה שווה. המכשירים האלה כן ניתנים לכוונון מסוים, אך זו מוגבלת ומסתכמת לרוב בהעלאה או הורדה של עוצמת הרמקול, בהתאם לעוצמת ליקוי השמיעה. מכשירים אלה מיועדים למקרים פשוטים יחסית של לקויות שמיעה, כשתג המחיר שלהם נמוך פי כמה ביחס למכשירים הדיגיטליים.
מכשירי שמיעה דיגיטליים, כפי שניתן בוודאי להסיק משמם, הם מכשירים מתקדמים יותר שמתאימים לכם במצבים מורכבים יחסית. היתרון המשמעותי של המכשירים האלה הוא שניתן לכוון אותם בצורה מקיפה יותר, באמצעות
עזרים משלימים דוגמת תוכנות מחשב.
מכשירי השמיעה הדיגיטליים כוללים אפשרויות כוונון מקיפות יותר, כשאופציה אחרת שקיימת בהם היא לברור בין מצבים שונים של האזנה (על פי תנאי הסביבה הספציפיים). יתרון משמעותי אחר של המכשירים האלה הוא שהם כוללים רכיבים אשר מצמצמים עד למינימום האפשרי את רעשי הרקע ואת הצפצופים.
אבחנה שנייה: מיקום המכשירים
כשמדברים על מכשירי שמיעה, צריך לראות גם היכן וכיצד ממקמים אותם – האבחנה הזו לא משפיעה לרוב על המחיר שלהם וגם על סוגם, כאשר יש מכשירים דיגיטליים ואנלוגיים כאחד אותם ניתן למקם במקומות שונים.
המכשירים התוך אוזניים הנמצאים באופן מלא בתוך תעלת האוזן (CIC) יהיו בדרך כלל מוסתרים באופן מלא ויתאימו למקרים פשוטים יחסית של לקויות שמיעה. דרישה חשובה ביחס למשתמשים בהם היא יכולת מוטורית גבוהה, שתאפשר להם לתפעל את המכשירים ביתר קלות, כשלצד זה נדרש שתעלת האוזן של האנשים תהיה גדולה מספיק כדי שהמכשירים יוכלו להיכנס לתוכה במלואם.
לעומת זאת, מכשירים הנמצאים בתוך תעלת האוזן באופן חלקי (ITC) יהיו מתקדמים מעט יותר ויוכלו לבצע הגברה משמעותית יותר ומדויקת יותר של הקולות. את מכשירי השמיעה ניתן למקם גם בתוך האוזן (ITE), מה שמביא לכך שהעוצמה שמתקבלת באמצעותם תהיה גדולה יותר – עובדה זו מעלה כמובן את דרגת החומרה של הליקוי שניתן להתמודד איתו באמצעות המכשירים. מכשירים גדולים אלה, שמגיעים עם סוללה מאסיבית יותר ביחס לדגם הקודם, נחשבים לפופולאריים ולידידותיים למשתמש באותה מידה.
הקבוצה הגדולה הבאה של מכשירי השמיעה היא אלה הממוקמים מאחורי האוזן (מאחורי האפרכסת, למעשה) ומחוברים לאוזנייה הנמצאת בתוך תעלת האוזן. מכשירים אלה, המכונים בלועזית מכשירי BTE, מתאימים לכל חומרת ליקויי השמיעה – הבחירה היא בהתאם לסוג הליקוי ולאפשרויות הטכניות שמציעה המכשיר הספציפי. ברמה הכללית, אפשר לטעון שמכשירים אלה נוטים להיות חזקים וגם אידיאליים עבור הילדים.
לבסוף, יש להזכיר את המכשירים שמתאימים למי שמכשירים אחרים לא יכולים לשמש אותם, בין אם עקב דלקות אוזניים או ליקויים מובנים או מולדים במבנה האוזן. אלו הם מכשירי השמיעה בהולכת עצם, המורכבים על קשתות ומבצעים העברה של הצלילים אל האוזן הפנימית באמצעות קשת ייעודית. מכשירים אלה מציעים צלילים באיכות גבוהה, כשגם נוחות התפעול ראויה לאזכור.
