זכות למכשירי שמיעה: סיוע של המוסד לביטוח הלאומי ברכישת מכשירי שמיעה

תוכן עניינים

סיוע ברכישת מכשיר שמיעה מהביטוח הלאומי - מי זכאי?אנשים רבים סובלים מבעיות בשמיעה המקשות על התפקוד שלהם במידה ניכרת. בין אם המדובר הוא בפגיעה בשמיעה כתוצאה מנזק נקודתי לאוזן, עבודה ממושכת במקומות בהם רעש גבוה או "סתם" ירידה הדרגתית בשמיעה עם השנים, ברור שמדובר בהוצאה כלכלית עצומה. לכן, אנשים הזקוקים למכשירי שמיעה במטרה לפתור את הבעיה ירצו בוודאי לדעת הכל על הגורמים שיוכלו לסייע להם במימון מכשירי השמיעה האלה.

החדשות הטובות עבורכן הן שבהחלט ניתן סיוע בישראל לאוכלוסיית פגועי השמיעה, כאשר קופות החולים, משרד הבריאות וגורמים אחרים נכנסים לתמונה במצבים שונים. המאמר הנוכחי סוקר את הסיוע שמעניק המוסד לביטוח לאומי.

האוכלוסיה העיקרית: נפגעי השמיעה

הסיוע של המוסד לביטוח לאומי ניתן במידה רבה לאנשים אשר חלה פגיעה בשמיעתם עקב תנאי העבודה, כאשר דרגת הפגיעה בשמיעה (למעשה דרגת הנכות) מגדירה את הזכויות הניתנות. כאשר המדובר הוא באנשים שהועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי קבעה דרגת הנכות שלהם כתוצאה מהפגיעה בשמיעה היא 20% ומעלה, הצורה העיקרית של הסיוע היא בשיקום מקצועי, הניתן לאנשים שאין באמתחתם מקצוע או כאלה שלא יכולים עוד לעסוק באותו מקצוע עקב הפגיעה. בתנאים שונים, עשוי המוסד לביטוח לאומי לממן קורס לימודים לאותם הנפגעים וכן להעניק להם סיוע ברכישת אביזרי עזר (מכשירי שמיעה).

כאשר דרגת הנכות הנקבעת כתוצאה מהפגיעה בשמיעה היא גבוהה יותר – 50% נכות ומעלה – יהיה הסיוע מקיף יותר. במקרה הזה, המוסד לביטוח הלאומי יממן 90% מעלותו של ציוד העזר לו זקוק האדם כדי שיוכל להמשיך ולעבוד, בעוד שאת עשרת האחוזים הנותרים ישלם האדם הנפגע עצמו. תקנות המוסד לביטוח לאומי מגדירות שהגבול העליון של הסיוע שלו, מהבחינה הזו, הוא 30,000 ש"ח.

זכות למכשירי שמיעה: אז איך מקבלים את הזכויות?

על מנת לקבל זכויות שונות במוסד לביטוח הלאומי נדרש תהליך שהוא לא בהכרח פשוט, כאשר יש שיטענו כי הביטוח הלאומי עלול להציב מכשולים שונים במטרה להקטין את הסיוע שהוא מעניק. בין אם התפיסה הזו נכונה ובין אם לא, ברור שנקודת ההתחלה צריכה להיות בדיקת שמיעה מקיפה הנערכת במכון האודיולוגי של קופת החולים בה חבר האדם הנפגע, וזאת במטרה לראות האם יש פגיעה בשמיעה, ובמידה וכן – מהו היקף הפגיעה.שואלת

לאחר מכן, יש לעבור את הועדה הרפואית של המוסד לביטוח הלאומי, שגם היא תנסה ללמוד על היקף הפגיעה. בהתאם לאחוזי הנכות שהיא מגדירה, אם בכלל, יינתנו בהמשך הזכויות כפי שנוסחו מעלה. מסמך חיוני אחר שנדרש הוא של רופא אף אוזן גרון או מומחה אחר בתחום, שיעניק חוות דעת בה מפורט שאכן יש צורך במכשיר שמיעה.

מכשירי שמיעה לילדים

עד עתה, תיארנו מצב בו האדם המבוגר סובל מפגיעה בשמיעה עקב נסיבות שונות, ובראשן תנאי העבודה שלו. אלא שגם ילדים עלולים לסבול מהבעיה הזו ולהיוולד בתור חרשים או כבדי שמיעה. עבורם, מעניק המוסד לביטוח לאומי גמלה, אשר גובהה נקבע בהתאם לחומרת הבעיה – כלומר, אפשר להתבונן עליה כסבסוד עקיף למוצרי השמיעה. ירידת שמיעה של 45 דציבלים ומעלה בכל אוזן תביא לגמלה בגובה 805, כאשר ילדים שמקבלים טיפולים התפתחותיים או שיקומיים עקב כך יקבלו 20% נוספים שמרכיבים 100% גמלה יחדיו.

כאשר הפגיעה בשמיעה קיימת אך מעט מצומצמת יותר – מ-40 דציבלים ועד 44 דציבלים בכל אחת מהאוזניים – הוא יקבל 30% גמלה, עם אפשרות ל-20% נוספים כאשר הוא לוקח חלק בטיפולים התפתחותיים או שיקומייםילדה שתכליתם להתמודד עם הבעיה. חשוב לשים לב שגמלה תינתן רק כאשר שתי האוזניים של הילד נפגעו, בשיעור של 40% לפחות, כאשר פגיעה באוזן אחת לא תאפשר לקבל את העזרה מהמוסד לביטוח לאומי.

צרו איתנו קשר
ד"ר סימה יום-טוב
ד"ר סימה יום-טוב

מייסדת המרכז למכשירי שמיעה בישראל, עם ניסיון עשיר מאד רפואת השמיעה ושיפור אורח חיים של כבדי שמיעה. מרצה בכנסים בתחום, מנהלת השתלמויות ופורומים מקצועיים במטרה להעשיר ולשפר את התחום.

053-3524859
לייעוץ ופתרונות שמיעה