לקות שמיעה בקרב קשישים

תוכן עניינים

שמיעה היא חוש חיוני מאוד להתנהלות שלנו בעולם ולתקשורת שלנו עם הסביבה ואחרים, כך שהסובלים מהבעיות שמיעה מתקשיםלקות שמיעה בקרב קשישים פעמים רבות להתנהל בצורה ראויה ואף חשים ירידה משמעותית בביטחון העצמי. הבעיה היא שלקויות ובעיות בשמיעה נפוצות בכל קנה מידה, כשאחת הקבוצות העיקריות הנפגעות מכך היא בני גיל הזהב. הנתונים של משרד הבריאות מראים שכאחד מבין שלושה קשישים, בני 65 ומעלה, סובל מבעיית שמיעה בדרגה כזו או אחרת.

מה הם הגורמים העיקריים ללקות שמיעה בגיל השלישי?

למרות שלקויות שמיעה עלולות להופיע בכל גיל, הן כאמור נפוצות יותר אצל הנמנים על הגיל השלישי. כשבוחנים את התהליך הפיזיולוגיים המתרחשים בגוף עם השנים, אפשר להבין מדוע. פגיעה בשמיעה בגיל מבוגר היא במידה רבה תוצאה של תהליכים הדרגתיים אשר מתרחשים עם הגיל או מוחמרים במהלכו, לרבות פגיעה בעצמות השמע או בעצבים המרכיבים את האוזן. לא מדובר כאן רק ב"בלאי" טבעי, אלא גם בנזקים מצטברים לאחר עשרות שנים. אנשים רבים אינם מזהים את בעיות השמיעה בשלבים הראשונים שלהן אלא רק מאוחר יותר, כאשר ההשפעה על האדם היא כבר משמעותית – ותיקון הנזק הופך להיות מורכב יותר (אם כי אפשרי בהחלט, כפי שנראה בהמשך).

האדם המבוגר עלול לסבול מלקויות שמיעה עקב מחלות שהוא סבל מהן, כאשר דוגמא מובהקת היא זיהומים ויראליים או חיידקים המשאירים את אותותיהם בגין אותה פגיעה בחוש השמיעה ובמקרים קיצוניים אף מביאים לאובדן השמיעה. לעיתים דווקא הטיפולים שהאדם המבוגר מקבל, ובעיקר התרופות, עלולים להביא לתופעות לוואי ולהשפעה שלילית על השמיעה. האדם עלול להיחבל במהלך השנים באוזן או לסבול מהצטברות של שעווה, שמן הסתם פוגעת ביכולת השמיעה.

כיצד מאבחנים בעיות שמיעה?

יש כמה סימנים מחשידים שכדאי לשים אליהם לב אם רוצים לאבחן את לקות השמיעה בהקדם האפשרי. ברמה הכללית אדם הסובל מלקויות שמיעה צפוי לחוות קשיי תקשורת, ביניהם קושי מהותי לשמוע את הנאמר לו בשיחה או בטלפון, קושי במעקב אחר תכני שיחות מרובות משתתפים, שמיעה נמוכה המביאה להגברת עוצמת הקול בטלוויזיה לדרגה גבוהה מדי, צלצולים, טנטונים או הבדלים ברמת השמיעה באחת מהאוזניים – והרשימה עוד ארוכה.

לא תמיד הקשיש אכן מודע לבעיה או סבור שאפשר לטפל בה, ולכן הסביבה המקיפה את האדם המבוגר מקבלת תפקיד מרכזי. אם הוא נמצא במוסד המיועד לבני גיל זהב, לרבות בית אבות, מוסד סיעודי או מוסד לדיור מוגן, ייתכן מאוד שהצוות המנוסה של המקום יוכל להבחין בבעיית שמיעה אפשרית (מה גם שבחלק מהמוסדות מבצעים לדיירים בדיקות שמיעה תקופתיות). כאשר הקשיש מתגורר בגפו או עם המשפחה, עליהם להיות ערים לבעיות שהוא מגלה בשמיעה ולשלוח אותו במידת הצורך לאבחון.

דרכי הטיפול בבעיה (או: יש כמעט תמיד מה לעשות)

אחת השגיאות הנפוצות בקרב קשישים רבים היא מחשבה שמא בעיות השמיעה הן גזירת גורל. למרות שהבעיות מאפיינות רבים מבני גיל הזהב, לעיתים בלי שאפשר למנוע אותן מראש באופן ראוי, יש מגוון רחב של דרכי טיפול בבעיה. הטכנולוגיה המתקדמת של היום מאפשרת לשקם שמיעה שנפגעה משמעותית, בלי קשר לנסיבות הפגיעה או לאוכלוסיית היעד, כך שהתוצאה היא שיפור מתמיד באיכות החיים של האדם המבוגר. המכשירים מציעים מגוון אפשרויות שליטה, התאמה חכמה לצרכים הנקודתיים של המשתמש ואפילו פונקציות מתקדמות דוגמת סנכרון עם טלפונים חכמים.

לאחר ביצוע בדיקת השמיעה היא תאשר את העובדה שיש כאן לקות שמיעה הדורשת פתרון, ניתן להתאים לו מכשירי שמיעה מבין המבחר הרחב והאיכותי שיש היום, כמו גם אביזרים שיקומיים אחרים: שתלים ועזרי שמיעה למשל.

צרו איתנו קשר
ד"ר סימה יום-טוב
ד"ר סימה יום-טוב

מייסדת המרכז למכשירי שמיעה בישראל, עם ניסיון עשיר מאד רפואת השמיעה ושיפור אורח חיים של כבדי שמיעה. מרצה בכנסים בתחום, מנהלת השתלמויות ופורומים מקצועיים במטרה להעשיר ולשפר את התחום.

התקשרו עכשיו!
לייעוץ ופתרונות שמיעה