בדיקת סף שמיעה לדיבור (בלעז – SRT, ראשי תיבות של Speech Reception Threshold) היא בדיקת שמיעה ממשפחת בדיקות השמיעה ההתנהגותיות.
בדיקת סף שמיעה לדיבור מיועדת לבחון את היכולת של הנבדק לשמוע מילים במטרה להבין האם ליקוי השמיעה ממנו סובל הנבדק מפריע לו לתקשר עם הסביבה באופן תקין במהלך החיים היומיומיים. בדיקה זו שונה מבדיקות שמיעה אחרות שמטרתן לאבחן פגמים אובייקטיביים בתקינות מערכת השמיעה כמו למשל בדיקת פכימטריה.
כיצד מבוצעת בדיקת סף שמיעה לדיבור?
בדיקת סף שמיעה לדיבור מבוצעת בחדר סגור ואטום לרעשים חיצוניים שעבר התאמה מיוחדת לביצוע של בדיקות שמיעה. את הבדיקה מבצעים באמצעות מכשיר שנקרא אודיומטר שמסוגל לייצר צלילים בטווח השמיעה האנושית ואליו מחובר מיקרופון בעזרתו הבודק מתקשר עם הנבדק.
במהלך הבדיקה הבודק יאמר מספר מילים בנות שתי הברות כל אחד כמו למשל בובה, גינה או חלון. הנבדק מרכיב אוזניות מיוחדות במהלך הבדיקה שמאפשרות לבדוק את יכולת השמיעה בכל אוזן בנפרד. הנבדק צריך להאזין למילים שנאמרות לו על ידי הבודק ולאחר כל מילה שנאמרת לו, עליו לחזור עליה במדויק.
בתחילת הבדיקה המילים ייאמרו בקול חזק ורם אך ככל שהבדיקה מתקדמת, עוצמת הסאונד תלך ותהיה חלשה יותר ויותר. ברגע שבו הנבדק כבר לא יוכל לחזור אחרי המילה שהושמעה לו, ייקבע סף שמיעת הדיבור שלו, כלומר הסף המינימאלי של עוצמת הצליל שמתחתיו הוא לא מסוגל עוד לא הבין את הדובר. ברוב המקרים הבדיקה מבוצעת כחלק מסדרת בדיקות שונות כמו למשל Pure Tone Audiometry או Discrimination Test.
מתי מבוצעת בדיקת סף שמיעה לדיבור?
בדיקת סף שמיעה לדיבור מאפשרת לזהות ירידה באיכות השמיעה ולכן מיועדת הן לאבחון של בעיות שמיעה או מחלות אוזניים והן למעקב אחרי מצבם של חולים שנמצאים בתהליך של טיפול במחלה ממנה הם סובלים.
בנוסף לכך, הבדיקה מיועדת עבור אנשים שצריכים להרכיב מכשירי שמיעה, שכן היא מאפשרת לקבוע את עוצמת הווליום שיספק המכשיר. בזכות הממצאים של הבדיקה ניתן לדעת מה היא העוצמה הנוחה ביותר לנבדק שאינה חזקה מדי או חלשה מדי.
ראו גם:
לקות שמיעה בקרב קשישים – עד כמה התופעה רווחת? והאם ניתן לטפל בה?
