ארגון "בקול" הוא ארגון הפועל ללא לאות למען רווחתם של לקויי השמיעה וציבור המתחרשים בישראל. חזון הארגון הוא לייצג את כבדי השמיעה החיים בישראל ולחתור לשוויון הזדמנויות, העצמה ושילוב אמתי של ציבור זה בכל תחומי החיים.
זאת על מנת שכל איש ואישה הסובלים מלקויות שמיעה בישראל יוכלו למצות עד תום את הכישורים שלהם לפי נטיות לבם, בכל תחום שהוא.
ב-25 במאי (2016) התקיים אירוע ההתרמה השנתי של ארגון "בקול", שכלל מופע של רמי קליינשטיין וקרן פלס (שהונגש במלואו) בהיכל אומנויות הבמה בהרצליה. את הזמרים המפורסמים ליוו תשעה נגנים ותקליטן וההכנסות מהמופע המרגש נתרמו לפעילות הארגון
כבדי שמיעה בישראל, תמונת מצב עדכנית
- לפי הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, קרוב ל-700 אלף ישראלים, המהווים כ-14 אחוז מבני ה-20 ומעלה, סובלים מקושי בשמיעה בדרגה כלשהי: כ-11% מקושי קל בשמיעה (כ-567 אלף) וכשלושה אחוז מקושי חמור עד חירשות מוחלטת (כ-130 אלף איש).
- לקות השמיעה הופכת שכיחה יותר עם ההתקדמות בגילאים: חמישה אחוז בלבד מבני 44-20 סובלים מלקות שמיעה, בעוד שכ-16% מבני 64-45 סובלים מלקות שמיעה. כמו כן יותר ממחצית האוכלוסייה לאחר גיל 75 סובלת מלקות שמיעה (55%).
- שיעור בעלי השכלה נמוכה (כלומר ללא תעודת בגרות) בכל קבוצות הגילאים גדול יותר משמעותית בקרב לקויי שמיעה מאשר בקרב אנשים שלא סובלים מלקות שמיעה. כך לדוגמה שיעור חסרי תעודת הבגרות בקרב לקויי שמיעה בגילאים 44-20 עומד על 43% ואילו שיעור חסרי תעודת הבגרות בקרב אנשים ללא לקות שמיעה בגילאים אלה עומד על 28% בלבד. כמו כן שיעור בעלי התעודה האקדמית בגילאי 74-65 הסובלים מלקות שמיעה עומד על 15% בלבד בעוד ששיעור בעלי התעודה האקדמית בגילאים אלה בקרב האוכלוסייה שלא סובלת מלקות שמיעה עומד על 29%, כלומר קרוב לפי 2.
- ישנם פערים משמעותיים ביותר גם במדדי תעסוקה בין כלל האוכלוסייה לבין כבדי שמיעה וחירשים: שיעור המועסקים בקרב כלל האוכלוסייה בגילאים 64-45 עומד על 64% ואילו שיעור המועסקים בגילאים אלו בקרב ישראלים ללא לקות שמיעה, עומד על 74%.
מה הם הגורמים לירידה בשמיעה?
ישנו מגוון רחב בצורה בלתי רגילה של גורמים שיכולים להוביל לירידה בשמיעה, כשאת הגורמים השונים נהוג לחלק לארבע קבוצות עיקריות: פגיעה הולכתית, פגיעה תחושתית-עצבית, פגיעה מעורבת וירידת שמיעה מרכזית. ירידת שמיעה הולכתית נגרמת על רקע נזק לאוזן התיכונה או החיצונית המוביל לחסימה של גלי הקול בחלקים אלה. כך לדוגמה דלקת אוזניים חמורה יכולה לפגוע במעבר הקול בתעלת השמע, נקב בעור התוף או חדירה של גוף זר עשויים להוביל לבעיה הולכתית ועוד.
ירידת שמיעה תחושתית-עצבית נגרמת בעקבות בעיה באוזן הפנימית. הכוונה היא לכך שגלי הקול עוברים באוזן החיצונית ובאוזן התיכונה בצורה תקינה, אבל הוויברציות לא נקלטות בצורה תקינה באוזן הפנימית או שהוויברציות לא עוברות מהאוזן הפנימית למוח בצורה תקינה (הזדקנות טבעית, מומים מולדים, חשיפה מתמשכת לרעשים בעוצמה גבוהה, זיהום באוזן הפנימית ועוד).
ירידת שמיעה מעורבת היא שילוב של שתי הפגיעות שהוזכרו לעיל, כך שלא זו בלבד שגלי הקול לא עוברים בצורה אופטימאלית לאוזן הפנימית, אלא שמהאוזן הפנימית הם גם לא עוברים בצורה תקינה לעיבוד במרכז השמיעה המוחי.
ירידת שמיעה מרכזית נגרמת על רקע נזק במרכזי השמיעה במוח או בעצב השמיעה. במצב זה ייתכן שגלי הקול יעברו בצורה מצוינת דרך האוזן החיצונית לאוזן התיכונה וממנה לאוזן הפנימית, אבל נזק בעצב השמיעה יוביל לכך שהאותות לא יתקבלו במוח או שנזק מוחי יוביל לכך שהאותות לא יפוענחו בצורה תקינה (גידולי מוח, פגיעות ראש ועוד).
חשיבות בדיקות השמיעה
חשוב להעלות את המודעות בישראל לאופן שבו הפגיעה בשמיעה משפיעה על איכות החיים של לקויי השמיעה וכן חשוב ביותר להעלות את המודעות לכך שכיום ישנם פתרונות מצוינים לבעיות שמיעה. מומלץ לפנות לרופא לביצוע בדיקת שמיעה בכל מקרה שבו המטופל מתקשה להבין חלקי מילים או מילים שלמות בזמן שיחה כשהוא נמצא בסביבה רועשת ובכל מקרה כשנוצרת התחושה שהדוברים ממלמלים.
כמו כן מומלץ לגשת לבדיקת שמיעה אם המטופל מרבה לבקש מבני שיחתו שיחזרו על הדברים שאמרו פעם נוספת במהלך השיחה, אם ההנאה ממצבים תקשורתיים פוחתת (הרצאות, מפגשים חברתיים, הצגות וכיוצא באלה) וכמובן שגם בכל מקרה שבו המטופל מתקשה להבין את הנאמר לו במהלך שיחת טלפון.
מעבר לכל זה, מומלץ שכל אדם מעל גיל 60 יפנה לבדיקת שמיעה גם אם הוא לא סובל מתסמינים כאלו ואחרים, שכן במקרים מסוימים הירידה בשמיעה כמעט לא מורגשת בשלבים הראשוניים שלה. למרות זאת, יש לתכנן תכנית טיפול מתאימה למניעת הידרדרות או להאטת קצב ההתקדמות של הפגיעה.
