בדיקת אודיומטריה

באנר המרכז למכשירי שמיעה

בדיקת אודיומטריהרמות השמיעה מוערכות בקרב חולים בכל הגילאים, מיילוד ועד גריאטריה. המטופל יושב בחדר אטום לרעש במהלך הבדיקה, על מנת להבטיח תוצאות בדיקה מדויקות.

באמצעות שימוש במגוון כלים קליניים המורכבים מבדיקות אודיומטריה (pure tone audiometry ) ודיבור, האודיולוג יקבע את חדות השמיעה של המטופל או מקרה של אובדן שמיעה.

בכל מקרה בו ייקבע כי ישנה ירידה בשמיעה, יהיה צורך בטיפול או מעקב, על פי החלטת האודיולוג. אובדן השמיעה מסווג על פי דרגות שמיעה מדרגה טובה לחמורה, על פי סף השמיעה.

אופן הבדיקה

הבדיקה נעשית כאשר המטופל יושב בחדר אטום לרעש, עם אוזניות או סרט הולכה על הראש. האודיולוג יושב בצד החיצוני של התא הקולי ומתפעל את ציוד האודיומטריה בזמן בדיקת השמיעה.

ישנם, למעשה, שני חלקים לבדיקה זו. מטרתו של המבחן הראשון יהיה לבדוק אם המטופל יכול לשמוע מגוון של מסרים שונים. במהלך מבחן זה, מתבקש המטופל ללחוץ על כפתור או להרים את היד כשהוא שומע צלילים שונים. בחלק השני של המבחן, תיבחן הולכת אוויר והולכת עצם.

בסופה של הבדיקה, יוכל האודיולוג להשוות את התוצאות של שני המבחנים בכדי לקבוע איזה חלק של מערכת השמיעה אחראי על אובדן השמיעה. הבדיקה עצמה אורכת בין 20 עד 25 דקות, ובסופה יתקבל פלט של אודיוגרם, אותו יש לבחון ולהעריך. בהתאם לתוצאה, האודיולוג ימליץ על בדיקות נוספות, התייעצות, או שימוש בעזרים ומכשיר שמיעה אשר יוכלו לשפר את השמיעה.

סוגי הממצאים המתקבלים

האודיוגרם (Audiogram) המתקבל כתוצאה מהבדיקה, הוא תצוגה גרפית של בדיקת השמיעה. שני המרכיבים העיקריים בגרף הם תדירות ועוצמה. תוצאות אלו מוצגות בנפרד לכל אוזן, ולמעשה מסבירות שבמהלך הבדיקה, האודיולוג קבע את הצליל הרך ביותר שאפשר לשמוע בכל תדר ספציפי. אוזן ימין בגרף מסומנת בעיגול או משולש, ואוזן שמאל בגרף מסומנת ב- X או מרובע. סימנים אחרים באודיוגרם יכולים לתאר את התגובות שהתקבלו במהלך בדיקת הולכת העצם.טופס

התדר הוא אותו מדד אשר נמדד בהרץ (Hz). תדרים נעים בין נמוך לגבוה ונקראים משמאל לימין. כל קו אנכי מייצג תדר שונה, ואלה המשמשים בתדירות הגבוהה ביותר במהלך הבדיקה הם 250, 500, 1000, 2000, 4000 ו8000 הרץ.

העוצמה נמדדת בדציבלים (dB), ומתייחסת לאופן השמעת הקול. כל קו אופקי מייצג את רמת האינטנסיביות השונה, כך שהצלילים הרכים ביותר הם בחלק העליון של הטבלה והחזקים מסומנים בתחתית.

כל סימן על בדיקת השמיעה של האדם ייצג את הצלילים הרכים ביותר שיכל לשמוע. העוצמה הרכה ביותר שנבדקה היא בדרך כלל 0 dB והחזקה היא של 120dB. הממצאים מראים גם את תוצאות בדיקת הדיבור ויכולת זיהוי המילים.

תופעות לוואי וסיכונים

הערכה אודיומטרית אינה בדיקה מכאיבה ואינה פולשנית ולכן היא אינה מלווה בתופעות לוואי או סיכונים כלשהם. חולים שיש להם גידול באוזן או מסביבה עשויים לעבור בדיקת אודיומטריה בכדי לקבוע האם קיימת ירידה בשמיעה או בכדי לפקח על רמות השמיעה לפני ואחרי הניתוח. כמו כן, אין צורך בהכנה מסוימת לקראת בדיקת האודיומטריה.

במידה וידוע על שעווה באוזניים, יש להסירה לפני הבדיקה בכדי שהיא לא תפריע לתוצאות. גם במקרה של זיהום או דלקת, התוצאות עלולות להיות לא חד משמעיות וברורות.סימן קריאה

לאחר הבדיקה, יעבור האודיולוג על תוצאות הבדיקה יחד עם המטופל, יסביר אותם וישלח דו"ח לרופא המטפל, שעשוי להיות מנתח מוח, אודיולוג או רופא משפחה. בדיקות המשך עשויות להיות בדיקות תגובה של גזע המוח (BAER), אשר עושות שימוש באלקטרואנצפלוגרם בכדי לזהות פעילות של גלי מוח, כאשר נשמעים צלילים.

בדיקת שמיעה נוספת בשם בדיקת (otoacoustic (OAE משמשת בקרב ילדים צעירים מאוד (תינוקות) או כאשר הבדיקות הסטנדרטיות אינן מייצרות תוצאות אמינות.

צרו איתנו קשר

תוכן עניינים

התקשרו עכשיו! דילוג לתוכן