מרבית בני האדם נחשפים לסוגי רעשים חזקים מהרגיל במקומות שונים, כגון במועדוני ריקודים, בפאבים, ברחוב, בבית ועוד. רעש מסוג זה עלול לגרור אחריו נזק לשמיעה המהווה פגיעה בלתי הפיכה. מהו אם כן אותו רעש? ההגדרה של רעש מסווגת כשמיעה של קול בעצמה לא נעימה ומטרידה היכולה לגרום לנזקים.
יחידות מדידת העצמה של הרעש נקראות דציבלים. רעש שאינו בריא או מסוכן הנו ברמה של מעל 85 דציבלים. אם לדוגמא אנו נמצאים בפאב ולא שומעים את מי שמדבר מולנו הרי שכבר מצב זה מוגדר כמזיק.
גם במקומות עבודה קיימים רעשים חזקים הנחשבים כגורמים העיקריים לפגיעה בלתי הפיכה בשמיעה. נמצא כי כ- 120 אלף מועסקים בארץ חשופים לתופעה זו וסובלים מבעיה של נכות שמיעה המוכרת על ידי הביטוח הלאומי כמחלת מקצוע.
המוזיקה מהווה גם היא סכנה. אנשים אינם מודעים לכך כי באירועים שונים, בהופעות כגון הופעת רוק כבד, בפאבים ובמועדונים בהם שמים מוזיקה לריקודים, ישנה מוזיקה בעצמה חזקה מאוד.
אפילו בבית כאשר משמיעים מוזיקה במערכת הביתית יש לשים לב לעצמת הרעש. אם נחשפים לרעש ירי או פיצוץ חזק ועצמתי במידה ממושכת, הרי שנגרם נזק לפנים האוזן.
ישנם שני מצבים: מצב של נזק לא קבוע, בו יש תחושה של צלצולים או תהודה ואטימות באוזן אשר יכולה לחלוף מאליה לאחר שהות במקום ללא רעש, וכן מצב בלתי הפיך לאוזניים הפנימיות היכול להיווצר כאשר עצמת הרעש מאוד חזקה וממושכת, אז ליקוי השמיעה עלול להיות כרוני.
טינטון
מצב של צפצוף, רחש או צלצולים באוזן נקרא גם טינטון, שהינו סוג של חבלה. בבעית שמיעה זו היכולה להוות הפרעה כרונית, האדם שומע כל הזמן רעש מציק באוזן העלול להפריע בתפקוד. יש שונות בין אדם לאדם במידת חומרת המחלה ויש לה רמות הפרעה שונות.
הגורם המרכזי להופעת בעיה זו יכול להיות היחשפות לרעש חזק ובלתי מבוקר כהתפוצצות פתאומית, או מצב בו עובדים באופן קבוע וממושך ליד מכונות הפולטות רעש גבוה ובלתי נסבל. בתחילה, הפגיעה אינה מורגשת, אך לאחר מכן קיימת הפרעה הולכת וגדלה בה קשה להבין דיבור, במיוחד בסביבה בה ישנם כמה רעשים בו-זמנית.
במידה והרעשים חזקים מדי או ממושכים, ההרס הנגרם לאוזן הפנימית הוא לתאי השערות ומכאן מידת הנזק לשמיעה שמסתבר כי הנה בלתי הפיכה. אם נחשפים למוזיקה רועשת מאוד באופן לא רצוף, הנזק הנגרם לשמיעה הוא מופחת לעומת רעש קבוע, כגון רעש של עובד מול מכונה תעשייתית, כאשר הוא שומע את הרעש באופן קבוע.
אולם אם נחשפים למוזיקה כגון במועדונים באופן חוזר ונשנה, הרי שבמצב זה יתכן נזק כרוני לשמיעה. במידה והיה פיצוץ ולאחריו הדף אוויר, עלול להיגרם גם נזק לאוזן התיכונה ולא רק לאוזן הפנימית. חבלה הנגרמת לאוזן לאחר רעש כזה נחשבת כחמורה ביותר.
תופעות נלוות לחשיפה לרעש
נמצא כי ישנן תופעות נלוות למצב בו השמיעה נפגעה, כגון מצב של עייפות, ירידה בריכוז, סחרחורת, שינוי בלחץ הדם או כאב ראש ותופעות נוספות כשמיעת רעשים באוזן. קיימות הוכחות באמצעות ניסויים באנשים ובחיות, שרעשים עלולים ליצור מצב של השפעה שלילית על תפקודי מערכות מסויימות בגוף כגון הלב, העצבים וכלי הדם.
נמצא כי אם הצליל ועצמת הרעשים הינם בתדר גבוה, מצב זה יגרור אחריו פגיעה מהירה בשמיעה מאשר במצב של רעשים בתדר נמוך. במצבים מסוימים, האדם מפתח רגישות מיוחדת וספציפית. אדם כזה במידה וייחשף לרעשים פוגעניים, מידת הנזק לשמיעתו תהיה גדולה יותר, כי קיימת שונות בין בני-האדם. אין אפשרות לדעת מלכתחילה מהו סף הרגישות הצפונה בכל אחד.
כיצד ניתן למנוע פגיעה בשמיעה כתוצאה מרעש
כדאי לדעת ולשים לב כי אין אפשרות לתקן את הנזק שכבר נגרם, אך בהחלט אפשר למנוע.
ניתן לעשות זאת בכמה אופנים:
- להגביל את זמן החשיפה בכל יום לרעשים החזקים.
- להשתמש באמצעים המגנים על האוזניים באורח תקני ולא באמצעים פשוטים ולא יעילים.
- להתרחק ממוקד הרעש עד כמה שניתן.
- להפחית את עצמת הרעשים עד כמה שניתן.
- לבודד מבחינה אקוסטית את מוקד הרעשים.
- במועדונים, לא להיחשף למוזיקה חזקה מדי ולא לעמוד ליד הרמקולים.
- רצוי להיבדק פעם בשנה לגבי פגיעה בשמיעה.
הסיכון גדל ככל שגדולה מידת החשיפה לרעש ועצמתו. על מנת למנוע ולהקטין את הסיכון לנזק כרוני בשמיעה מסיבה של היחשפות לרעש חזק במיוחד, רצוי לאכוף את התקנות הספציפיות המתייחסות לרמות הרעשים המותרים הן במקומות בילוי ובידור והן במקום העבודה. במידה ושמיעתכם נפגעה במקום העבודה או מסיבה אחרת, מומלץ לדעת מהם זכויות לקויי שמיעה.
