אילו תרופות גורמות לאובדן שמיעה או לפגיעה בשמיעה?

באנר המרכז למכשירי שמיעה

אילו תרופות גורמות לאובדן שמיעה או לפגיעה בשמיעה?רבים לא יודעים זאת, אך שימוש בתרופות מהווה את אחד הגורמים להתפתחות של לקויות שמיעה, כשלמעשה ברוב המקרים מדובר בתרופות הניתנות לצורך טיפול במחלה שלא קשורה למערכת השמיעה באופן ישיר.

תרופות הגורמות לפגיעה בשמיעה נקראות באופן כללי תרופות אוטו טוקסיות, אם כי יש לציין שישנם סוגים רבים מאוד של תרופות שיכולות לגרום לפגיעה בשמיעה, החל מתרופות המיועדות עבור חולים אונקולוגיים וכלה בתרופות אנטיביוטיות המיועדות לטיפול בזיהומים חיידקיים.

אילו תופעות יכולות להתפתח על רקע שימוש בתרופות אוטוטוקסיות?

בנוסף לירידה בשמיעה, תרופות אוטוטוקסיות עלולות לגרום לתופעות מגוונות הקשורות למערכת השמיעה. כך לדוגמה שימוש בתרופות אלה עלול להוביל להתפתחות של טינטון, תרופותכלומר שמיעה של צפצופים או רעשים שאינם קיימים במציאות. כמו כן, התרופות הרלוונטיות עלולות לפגוע במערכת שיווי המשקל ולהוביל להתפתחות של סחרחורות ובעיות יציבה. התרופות השונות פוגעות בעיקר בתאי השערה באוזן הפנימית אם כי ישנן שפוגעות בכלי הדם באוזן הפנימית.

אילו תרופות גורמות לפגיעה בשמיעה?

  • תרופות אנטיביוטיות – התרופות המסוכנות ביותר לשמיעה שייכות למשפחת האמינוגליצידים, כשבין היתר מדובר בנאומיצין, גנטמיצין, סטרפטומיצין, אמיקצין, נקומיצין ואריטרומיצין.
  • תרופות אנטינאופלסטיות – הכוונה היא לתרופות הניתנות לחולים אונקולוגיים כמו לדוגמה קרבופלטין, סיספלטינום, ציקלופוספמיד ועוד.
  • תרופות משתנות – תרופות לטיפול ביתר לחץ דם או אי ספיקת לב כמו לדוגמה פורוסמיד או בומטניד.
  • נוגדי דלקת שאינם סטרואידים – בקבוצה זו ישנן מספר תרופות שעלולות לגרום לפגיעה בשמיעה, בעיקר במינונים גבוהים כמו לדוגמה אספירין.

האם הפגיעה בשמיעה הפיכה?

ברוב המוחלט של המקרים ניתן לעצור את הידרדרות השמיעה על ידי אבחון מוקדם של הבעיה והגורמים לה והפסקת השימוש בתרופה. אי לכך, ישנה חשיבות עליונה להסביר למטופל כי פגיעה בשמיעה היא תופעת לוואי אפשרית ולהנחות אותו להיות ער לכל שינוי בשמיעה שעשוי להתרחש במהלך הטיפול התרופתי. מעקב צמוד ותשומת לב מרבית לשינויים בשמיעה, יסייעו למטופל לשמור על שמיעתו התקינה.

מי נמצא בסיכון מוגבר לסבול מפגעה בשמיעה?

חשוב להבין, כי הפגיעה בשמיעה היא תופעת לוואי אפשרית בלבד, כך שלא תמיד אדם הנוטל את התרופות האוטוטוקסיות, בהכרח יסבול מפגיעה בשמיעה. בנוסף לכך, ישנם אנשים הרגישים יותר לפגיעה בשמיעה בתגובה לטיפול תרופתי מאחרים ובאופן כללי לא ניתן לנבא או לצפות מראש מי יסבול מפגיעה בשמיעה ומי לא.אוזן

חרף כל זה, יש לציין כי ישנן אוכלוסיות המהוות קבוצות סיכון לסבול מפגיעה בשמיעה בעקבות טיפול כשהכוונה היא בעיקר לאוכלוסיית חולי הכבד, אוכלוסיית חולי הכליות ואוכלוסיית בני גיל הזהב.

בנוסף, נמצאים בסיכון מוגבר מטופלים בעלי ליקוי שמיעה תחושתי ממקור עצבי שקדם לטיפול התרופתי, מטופלים הסובלים מהפרעות במערכת כלי הדם ומטופלים שכבר סבלו בעבר מפגיעה בשמיעה על רקע טיפול בתרופות אוטוטוקסיות כאלה ואחרות.

כיצד ניתן להתכונן לקראת נטילה של תרופה אוטוטוקסית?

מומלץ מאוד לעבור הערכת שמיעה מלאה לפני התחלת הטיפול התרופתי הכוללת טימפנומטריה, בדיקת שמיעה, פלט אקוסטי ורפלקס אקוסטי. לאחר מכן, יש להישאר תחת מעקב רפואי ומעקב אודיולוגי צמוד.

בכל מקרה שבו מופיעה בעיית שמיעה חדשה, בעיה חדשה בשיווי המשקל או בכל מקרה שבו מתרחשת החמרה במצב רפואי קיים הקשור למערכת שיווי המשקל והיציבה או למערכת השמיעה, יש לפנות לרופא אף אוזן גרון בהקדם האפשרי.

בכל מקרה, יש להימנע מהפסקת הנטילה של התרופה האוטוטוקסית ללא התייעצות עם רופא, שכן לעתים הפסקת הנטילה באופן עצמאי ללא שיקול דעת מקצועי טומנת סיכון רב יותר מהמשך נטילת התרופה.

צרו איתנו קשר

תוכן עניינים

התקשרו עכשיו! דילוג לתוכן