בישראל ישנם עשרות אלפי קשישים הנזקקים למכשירי שמיעה כדי לשמור על איכות חיים סבירה ועל היכולת לתקשר באופן תקין עם סביבתם. ללא מכשיר שמיעה, שמיעתם חלשה מאוד עד אפסית והדבר כמובן מגביל אותם בכל תחומי החיים – אוכלוסייה זו במקרים רבים זכאית לקבל מכשיר שמיעה בחינם לקשישים.
עד ינואר 2011 נכללה בסל הבריאות השתתפות של משרד הבריאות במימון מכשירי שמיעה לקשישים בסכום של כ-850 שקלים בלבד, סכום נמוך מאוד לאור מחיריהם הגבוהים של המכשירים הטובים הקיימים בשוק.
בינואר 2011 פרסם משרד הבריאות חוזר מנכ"ל ובו צוין כי ההחזר על רכישת מכשירי שמיעה לקשישים מעל גיל 65 יגדל ל-3000 שקלים לכל מכשיר (כלומר, אם ישנה בעיית שמיעה בשתי האוזניים יהיה הקשיש זכאי להחזר של 6000 שקלים על רכישת המכשיר).
כל אדם העומד בתנאים שהוגדרו בחוזר, יהיה זכאי אחת לשלוש שנים להחזר בגין מכשיר שמיעה על חשבון סל הבריאות. לחלופין, יוכלו אותם קשישים לקבל דרך קופות החולים מכשיר שמיעה ששוויו עד 3000 שקלים, בחינם לגמרי.
מימוש הזכאות מכשיר שמיעה בחינם לקשישים
קופות החולים מחויבות לאפשר לזכאים שגילם 65 ומעלה לקבל את ההחזר על פי העדכון בסל הבריאות – זה המקום לבדוק זכאות לקבלת מכשיר שמיעה בחינם לקשישים. לשם קבלת הזכאות, על הקשישים להמציא אישור מרופא אף-אוזן-גרון שאצלו הם מטופלים (הרופא צריך להיות שייך לקופת החולים) וכן עליהם להביא תוצאות בדיקות שמיעה עדכניות למשרדי קופות החולים.
יש לצרף לבקשה להחזר גם את החשבונית שהתקבלה בעת רכישת המכשיר, על מנת להוכיח את גובה ההוצאה. כל אחת מקופות החולים השונות מעניקה הנחות נוספות למבוטחים בעלי ביטוח משלים (למשל ביטוח "כסף" או "זהב" במכבי, "ביטוח משלים" בכללית, או מבוטחי "עדיף" ו"שיא" בקופת חולים מאוחדת). קופת החולים תדאג להתאמת המכשיר למטופל במקרה שירצה לקבל מכשיר ישירות מקופת החולים ולא לרכוש אותו באופן פרטי.
סוגי מכשירי שמיעה
מכשירי השמיעה השונים נבדלים זה מזה בצורתם ואופן הצמדתם לאוזן, וכן בטכנולוגיה שבה הם פועלים. מבחינת מבנה המכשיר, ישנם מכשירים המשתלבים בתוך האפרכסת – אלה מכשירים יחסית בולטים יותר המכסים שטח גדול מהאפרכסת, ולעומתם ישנם מכשירים שממוקמים ממש בתוך תעלת האוזן וכמעט שאינם בולטים החוצה.
מכשירים אחרים מוצמדים לצד האחורי של האפרכסת ובכך משיגים הסתרה טובה יותר. יתרונם של המכשירים הזעירים הוא בכך שהם מוסתרים ולעיתים לא ניתן כמעט להבחין בהם, אולם הם לא בהכרח משוכללים יותר, ופעמים רבות דווקא המכשירים המסורבלים מניבים תוצאות טובות יותר.
מבחינת אופן הפעולה של המכשירים, ניתן לחלק אותם לשלושה סוגים עיקריים:
- מכשירי שמיעה דיגיטליים – אלו הם המכשירים המתקדמים ביותר, והם מאפשרים שמיעה טבעית ואיכותית יותר עבור כבדי השמיעה, כיוון שהם מגבירים בעיקר את קולות הדיבור ומשתיקים את רעשי הרקע העלולים להפריע לשמיעה. מכשירי שמיעה אלה מכילים למעשה מחשב זעיר המווסת את סוגי הרעשים ואת סוג ההגברה.
- מכשירי שמיעה אנלוגיים – אלו מכשירים פחות מתקדמים בהשוואה לטכנולוגיה הדיגיטלית. הם מגבירים את כל קשת הצלילים בצורה שווה וגורמים פעמים רבות לרעשים צורמים היישר לתוך אוזנו של המשתמש. יתרונם בכך שמחירם נמוך מאוד ולכן הם מבוקשים בקרב קשישים שאינם רוצים להשקיע כסף רב מעבר להחזר המתקבל מקופות החולים.
- מכשירים אנלוגיים ממוחשבים – אלה פועלים בטכנולוגיה אנלוגית, אך התאמת ההגברה שלהם לצורכי המטופל נעשית בצורה דיגיטלית ולכן היא אפקטיבית יותר מהקיים במכשירים האנלוגיים הישנים יותר.
בעת בחירת המכשיר המתאים למטופל, מתייחסים אל הפן האסתטי (עד כמה המכשיר יהיה בולט לעין), לאופן ההגברה (אנלוגי או דיגיטלי), לאופן התפעול (בקרב קשישים חשוב במיוחד שההרכבה לאוזן תהיה פשוטה) וכמובן לטווח המחירים שהלקוח מוכן לשלם.
בעיית שמיעה בגיל המבוגר הינה בעיה שכיחה, במיוחד מעל גיל 80. על פי הנתונים המספריים, כשליש מבני 65 ויותר, סובלים מבעיות שמיעה בדרגה זו או אחרת. בעיה זו הינה חלק מתהליך הזיקנה הטבעי.
חלק מהסיבות לירידה בשמיעה יכולים להיות עקב דלקות, הצטברות שעווה או גורמים נוספים. בירידה בשמיעה אין לקשיש ברירה, אלא לנסות ולתקן בעיה זו.
אחד הפתרונות אשר מתאפשרים בעקבות הקדמה והרפואה המודרנית, הוא התאמת מכשירי שמיעה לקשישים, המיוצרים על פי רוב, בטכנולוגיה מתקדמת ומפותחת.
פגיעה זו, למרות היותה מרכיב וחלק מתהליך הזיקנה הטבעי, עלולה לפגוע באיכות החיים של הקשיש. חוסר האמונה בחוש השמיעה של עצמו, בשילוב ירידה משמעותית בחושים נוספים, מוסיפה על הרגשתו וחוסר בטחונו של הקשיש ביכולתו לבצע ולהבין מצבים הלקוחים מחיי היומיום.
ישנם קשישים, אשר מתקשים להתמודד עם ירידת שמיעה, ומעדיפים להפסיק את השתתפותם בדיונים ומצבים חברתיים מורכבים. התאמת פתרון ייחודי אשר יסייע לקשישים אלו, יכול לאפשר להם המשך חיים תקינים ומספקים, למרות הירידה בשמיעה, מכשירי שמיעה לקשישים יכול להוות פתרון מושלם עבור אוכלוסייה זו.
מכשירי שמיעה לקשישים
כאשר ישנה ירידה בשמיעה, יתקשו הקשישים בדיבור בטלפון, שמיעת טלוויזיה או רדיו בעוצמת קול נמוכה ובהשתתפות בשיחות ערות. כאשר מתגלית בעיה זו, כדאי לבצע אבחון מדויק באחת מהמרפאות המיוחדות אשר מיועדות לכך, או במכוני השמיעה. לפעמים יהיה על בן המשפחה או המטפל הקרוב, להתריע על מצב זה בפני הקשיש.
את בדיקות השמיעה מבצעים, לרוב, בחדר שקט ומבודד מרעשים. המטופל חובש על ראשו אוזניות ונשמעים באוזניו צלילים. המטופל צריך להרים את ידו כאשר הוא שומע את הצליל באחת משתי האוזניים. לפעמים, יהיה צורך בבדיקה נוספת, בו ישמע המטופל מילים ויצטרך לחזור עליהם. לעיתים נדירות, כאשר התוצאה אינה חד משמעית, יבוצעו אבחונים נוספים.
בעזרת בדיקה זו, אשר מתורגמת באופן ממוחשב, אפשר יהיה להגדיר את הירידה בשמיעה באופן מדיד ומדויק. בדרך כלל הירידה בשמיעה תוגדר על פי דרגות, מ 16 דציבלים, אשר תוגדר כירידה קלה ועד 90 דציבלים אשר יוגדרו כירידה קיצונית וקשה.
בדרך כלל, בדיקות שמיעה אלה ממומנות על ידי קופות החולים, שבנוסף גם מעניקות החזרים כספיים בגין מכשיר השמיעה עבור הקשישים (להרחבה: מכשיר שמיעה בחינם לקשישים). במכון שמיעה יוכלו גם להתאים את מכשיר השמיעה הספציפי, על פי צרכי המטופל, מבנה תעלת השמע וצרכיו התקשורתיים. במקרה הצורך, כדאי להתייעץ עם קלינאי תקשורת, אשר מבין בתחום ויכול לייעץ על פי המצב והצורך, על בסיס היכרותו עם מכשירי השמיעה השונים.
סוגים של מכשירי שמיעה לקשישים
ישנם מגוון מכשירי שמיעה בשוק, המתאימים לסוגי אנשים שונים ומבנים אנטומיים שונים של האוזן, על פי הצורך והפעילות בה רוצים לעסוק בחיי היומיום (דינו של בחור צעיר בעל בעיות שמיעה לא יהיה כדין קשיש אשר רוצה לשכלל את יכולות השמיעה שלו אל מול הטלוויזיה, למשל).
ישנם מכשירי שמיעה לקשישים מוסתרים בתוך האוזן היושבים בתוך תעלת השמיעה, וישנם כאלה הגלויים באופן חלקי או מלא. מעבר להתאמת מכשיר שמיעה הספציפי למטופל, גם המטופל צריך להתרגל למכשיר השמיעה. בדרך כלל, מכשירי השמיעה אשר יומלצו לקשישים יהיו מכשירים הממוקמים מחוץ לאוזן, וכאלה אשר תקופת ההסתגלות אליהם תהיה הקצרה ביותר.
לפעמים, יש צורך בתקופת הסתגלות למכשיר השמיעה, וזאת מכיוון שהוא מעביר את הקולות הנשמעים בעוצמות שונות, כמו גם רעש רקע, אשר לפעמים מהווים גירוי יתר על המוח. במקרה של קשישים, תקופת ההסתגלות עלולה להיות ארוכה וקשה יותר מהרגיל, אולם בסופו של דבר היא תתגמל בשמיעה טובה וביכולת לחזור לחיים חברתיים, יכולות אשר נשכחו זה מכבר.
אולי יעניין אותך לקרוא גם:
לקות שמיעה בקרב קשישים – עד כמה התופעה רווחת? והאם ניתן לטפל בה?
