בישראל ישנם עשרות אלפי קשישים הנזקקים למכשירי שמיעה כדי לשמור על איכות חיים סבירה ועל היכולת לתקשר באופן תקין עם סביבתם. ללא מכשיר שמיעה, שמיעתם חלשה מאוד עד אפסית והדבר כמובן מגביל אותם בכל תחומי החיים – אוכלוסייה זו במקרים רבים זכאית לקבל מכשיר שמיעה בחינם לקשישים.
עד ינואר 2011 נכללה בסל הבריאות השתתפות של משרד הבריאות במימון מכשירי שמיעה לקשישים בסכום של כ-850 שקלים בלבד, סכום נמוך מאוד לאור מחיריהם הגבוהים של המכשירים הטובים הקיימים בשוק.
בינואר 2011 פרסם משרד הבריאות חוזר מנכ"ל ובו צוין כי ההחזר על רכישת מכשירי שמיעה לקשישים מעל גיל 65 יגדל ל-3000 שקלים לכל מכשיר (כלומר, אם ישנה בעיית שמיעה בשתי האוזניים יהיה הקשיש זכאי להחזר של 6000 שקלים על רכישת המכשיר).
כל אדם העומד בתנאים שהוגדרו בחוזר, יהיה זכאי אחת לשלוש שנים להחזר בגין מכשיר שמיעה על חשבון סל הבריאות. לחלופין, יוכלו אותם קשישים לקבל דרך קופות החולים מכשיר שמיעה ששוויו עד 3000 שקלים, בחינם לגמרי.
מימוש הזכאות מכשיר שמיעה בחינם לקשישים
קופות החולים מחויבות לאפשר לזכאים שגילם 65 ומעלה לקבל את ההחזר על פי העדכון בסל הבריאות – זה המקום לבדוק זכאות לקבלת מכשיר שמיעה בחינם לקשישים. לשם קבלת הזכאות, על הקשישים להמציא אישור מרופא אף-אוזן-גרון שאצלו הם מטופלים (הרופא צריך להיות שייך לקופת החולים) וכן עליהם להביא תוצאות בדיקות שמיעה עדכניות למשרדי קופות החולים.
יש לצרף לבקשה להחזר גם את החשבונית שהתקבלה בעת רכישת המכשיר, על מנת להוכיח את גובה ההוצאה. כל אחת מקופות החולים השונות מעניקה הנחות נוספות למבוטחים בעלי ביטוח משלים (למשל ביטוח "כסף" או "זהב" במכבי, "ביטוח משלים" בכללית, או מבוטחי "עדיף" ו"שיא" בקופת חולים מאוחדת). קופת החולים תדאג להתאמת המכשיר למטופל במקרה שירצה לקבל מכשיר ישירות מקופת החולים ולא לרכוש אותו באופן פרטי.
סוגי מכשירי שמיעה
מכשירי השמיעה השונים נבדלים זה מזה בצורתם ואופן הצמדתם לאוזן, וכן בטכנולוגיה שבה הם פועלים. מבחינת מבנה המכשיר, ישנם מכשירים המשתלבים בתוך האפרכסת – אלה מכשירים יחסית בולטים יותר המכסים שטח גדול מהאפרכסת, ולעומתם ישנם מכשירים שממוקמים ממש בתוך תעלת האוזן וכמעט שאינם בולטים החוצה.
מכשירים אחרים מוצמדים לצד האחורי של האפרכסת ובכך משיגים הסתרה טובה יותר. יתרונם של המכשירים הזעירים הוא בכך שהם מוסתרים ולעיתים לא ניתן כמעט להבחין בהם, אולם הם לא בהכרח משוכללים יותר, ופעמים רבות דווקא המכשירים המסורבלים מניבים תוצאות טובות יותר.
מבחינת אופן הפעולה של המכשירים, ניתן לחלק אותם לשלושה סוגים עיקריים:
- מכשירי שמיעה דיגיטליים – אלו הם המכשירים המתקדמים ביותר, והם מאפשרים שמיעה טבעית ואיכותית יותר עבור כבדי השמיעה, כיוון שהם מגבירים בעיקר את קולות הדיבור ומשתיקים את רעשי הרקע העלולים להפריע לשמיעה. מכשירי שמיעה אלה מכילים למעשה מחשב זעיר המווסת את סוגי הרעשים ואת סוג ההגברה.
- מכשירי שמיעה אנלוגיים – אלו מכשירים פחות מתקדמים בהשוואה לטכנולוגיה הדיגיטלית. הם מגבירים את כל קשת הצלילים בצורה שווה וגורמים פעמים רבות לרעשים צורמים היישר לתוך אוזנו של המשתמש. יתרונם בכך שמחירם נמוך מאוד ולכן הם מבוקשים בקרב קשישים שאינם רוצים להשקיע כסף רב מעבר להחזר המתקבל מקופות החולים.
- מכשירים אנלוגיים ממוחשבים – אלה פועלים בטכנולוגיה אנלוגית, אך התאמת ההגברה שלהם לצורכי המטופל נעשית בצורה דיגיטלית ולכן היא אפקטיבית יותר מהקיים במכשירים האנלוגיים הישנים יותר.
בעת בחירת המכשיר המתאים למטופל, מתייחסים אל הפן האסתטי (עד כמה המכשיר יהיה בולט לעין), לאופן ההגברה (אנלוגי או דיגיטלי), לאופן התפעול (בקרב קשישים חשוב במיוחד שההרכבה לאוזן תהיה פשוטה) וכמובן לטווח המחירים שהלקוח מוכן לשלם.
אולי יעניין אותך לקרוא גם:
לקות שמיעה בקרב קשישים – עד כמה התופעה רווחת? והאם ניתן לטפל בה?
