מכשירי שמיעה – שאלות ותשובות

באנר המרכז למכשירי שמיעה

ניתן לבצע אבחון עצמי של ירידה בשמיעה על ידי מענה לשאלון קצר העוסק בסיטואציות שונות בתקשורת עם הסביבה:

  • האם אתה מתרכז באופן מיוחד כדי לשמוע את חבריך?
  • האם אתה שומע את הדובר, אך לא מבין כל מילה?
  • האם אתה צריך לראות את שפתיו של הדובר כדי לשמוע אותו?
  • האם קשה לך במיוחד לשמוע בעת שיחת טלפון?
  • האם קורה לך תכופות שאתה מגביר את עוצמת הטלוויזיה או הרדיו? האם בני משפחתך מתלוננים על העוצמה הגבוהה?

אם עניתם בחיוב על חלק גדול מהשאלות, ייתכן שאתם סובלים מירידת שמיעה. פנו לרופא משפחה שימליץ על המשך בירור וטיפול במידת הצורך.

איך מזהים ירידה בשמיעה או לקות שמיעה אצל ילדים?

כדי לאשרר את החשד לירידה בשמיעה ניתן לענות על שאלות כמו:

  • האם צריך לחזור שוב ושוב על הנאמר כיוון שהילד לא מגיב?
  • האם הילד שואל פעמים רבות "מה"?
  • האם הילד עונה לפעמים תשובה לא מתאימה להקשר?
  • האם הילד מבקש תכופות להגביר את הטלוויזיה?
  • האם הילד מאבד ריכוז מהר או אף מפריע בגן או בכיתה?
  • האם יש לילד קשיי דיבור או הגייה?
  • האם קיים אצלו עיכוב התפתחותי?

מענה חיובי על חלק גדול מהשאלות מצביע על סיכוי למצב של ליקוי שמיעה. במקרה כזה, רצוי לקבוע תור לרופא אף אוזן גרון שינחה אתכם כיצד לפעול, ובמידת הצורך יפנה לבדיקת שמיעה מקצועית.

כיצד מבוצעת בדיקת השמיעה?

ישנם מספר סוגים של בדיקות שמיעה וניתן לחלק אותן לשני סוגים עיקריים:

  • בדיקות שמיעה התנהגותיות – במהלכן יושב הנבדק בחדר אטום לקולות ומשמיעים לו צלילים וקולות דיבור באוזניות. בדיקה זו מיועדת לזהות מהו סף השמיעה של קולות וצלילים בכל אוזן.
  • בדיקות שמיעה אובייקטיביות – מיועדות להערכת רמת התפקוד של האוזן התיכונה (בדיקת טימפנומטריה) והאוזן הפנימית, וכן להערכת תפקוד עצבי השמיעה ועיבוד הצלילים. בדיקות אלה נערכות באמצעות מכשור מיוחד.

אילו מכשירי שמיעה קיימים ומה ההבדלים ביניהם?

מכשירי השמיעה הקיימים כיום בשוק נחלקים לשני סוגים עיקריים: מכשירי שמיעה אנלוגיים אשר מגבירים את עוצמת הקולות הנקלטים בהם ומעבירים אותם אל עצבי השמיעה, ולעומתם מכשירי שמיעה דיגיטליים או מכשירים ממוחשבים, שבהם האותות הנקלטים עוברים תהליך של עיבוד או סינון, אשר מעניקים יכולת טובה יותר להתמודד עם רעשי רקע.סימן שאלה

מבחינת אופן הרכבת המכשיר על האוזן, קיימים כמה סוגים של מכשירים:

  • מכשיר המורכב מאחורי האפרכסת – המכשיר ממוקם בחלק החיצוני של האוזן ויתרונו בכך שהוא קולט בצורה אופטימלית את הקולות והצלילים מהסביבה.
  • מכשיר המורכב בתוך האפרכסת – המכשיר ממוקם בחלק הפנימי של האוזן ולכן הוא פחות בולט לעין.
  • מכשיר זעיר המורכב במלואו או באופן חלקי בתוך תעלת האוזן. יתרונו של מכשיר שמיעה זה הוא ההסתרה.

איזה מכשיר שמיעה הכי מתאים לי?

ישנם סוגים שונים של מכשירי שמיעה ולכל אחד העדפות שונות לגבי סוג המכשיר וצורת הרכבתו על האוזן. בנוסף לכך, יש לקחת בחשבון את סוג לקות השמיעה על מנת להתאים עבור כל אחד מכשיר שמיעה אידאלי עבורו. למשל, מכשירי שמיעה זעירים הממוקמים בתוך תעלת האוזן, מתאימים לבעלי לקות שמיעה קלה כיוון שקליטת הקולות מן החוץ איננה אידאלית במכשירים אלה.

התאמת מכשיר שמיעה הטוב ביותר עבור המטופל צריכה לקחת בחשבון לא רק את מצב השמיעה והגורם לה, אלא גם את גילו של המשתמש. ילדים צעירים ואנשים מבוגרים מתקשים פעמים רבות לתפעל מכשירים קטנים מידי ולכן עדיף להתאים עבורם מכשירים גדולים יותר ופשוטים לתפעול.

מהי תקופת ההסתגלות למכשיר שמיעה?

תקופת ההסתגלות היא הימים הראשונים לאחר רכישת המכשיר. מומלץ עוד בחנות להבין איך בנוי מכשיר שמיעה, ללמוד כיצד להרכיב את המכשיר על האוזן, כיצד להחליף סוללות וכיצד מעבירים את המכשיר בין מצבי השמיעה השונים. האודיולוג שהתאים את המכשיר יוכל לסייע בתהליך הלימוד וההסתגלות.

בימים שלאחר מכן, רצוי להשתמש במכשיר השמיעה החדש לפרקי זמן קצובים בלבד: ביום הראשון ממליצים על חצי שעה ובכל יום לאחר מכן מוסיפים חצי שעה נוספת. את ההתנסות הראשונית עם המכשיר מומלץ לעשות בבית, במקום שקט ולתרגל בסבלנות את תפעול המכשיר. רק לאחר כמה ימים, כשיש תחושת ביטחון בתפעול המכשיר, ניתן להשתמש בו גם כשיוצאים מהבית.

האם ניתן להרכיב מכשיר שמיעה על אוזן אחת?

אם לקות השמיעה מופיעה באוזן אחת בלבד, הרי שניתן בהחלט להשתמש במכשיר באוזן זו בלבד. אולם אם קיימת ירידה בשמיעה בשתי האוזניים, מומלץ לרכוש שני מכשירים. שימוש במכשיר על אוזן אחת בלבד עלול לפגוע ביכולת להתמודד אם שמיעה בסביבה רועשת. בנוסף, האוזן המוזנחת, שלא נעשה בה שימוש, עלולה להיפגע ובעתיד יהיה קשה יותר לסגל אותה למכשיר שמיעה.

האם אני זכאי להחזר מקופת החולים על רכישת מכשיר שמיעה מתקדם?

סל הבריאות כולל כיום השתתפות ברכישת מכשירי שמיעה של עד 3000 שקלים לכל אוזן לבעלי לקות שמיעה מוכחת בגילאי 65 ומעלה. ההחזר מבוצע דרך קופות החולים לאחר בדיקת רופא והצגת אישור על בדיקת שמיעה עדכנית.

לחלופין, ניתן לרכוש בקופות החולים מכשיר בהתאמה אישית ולקבלו בחינם (לפי ההיצע הקיים בקופת החולים). בעלי לקות שמיעה בגילאי 18-65 זכאים להחזר של 851 שקלים על רכישת מכשירי שמיעה.

האם רעש בעוצמה חזקה באמת מזיק לשמיעה?

חשיפה ממושכת לרעש קיצוני (ברמה של 85 דציבלים ומעלה) עלולה לגרום נזק בלתי הפיך לשמיעה. על מנת למנוע את הנזק הצפוי לשמיעה, ממליצים להגביל את משך החשיפה לרעש ברמה של 85 דציבלים למקסימום 8 שעות ביום.

על כל 3 דציבלים נוספים ברמת הרעש, יש להפחית את משך החשיפה באופן משמעותי, עד לכדי כך שמשך החשיפה המקסימלי לרעש של 100 דציבלים, מוגבל ל-15 דקות ביום בלבד. דוגמה לרעש בעוצמה כזו היא מוזיקה במועדונים שפוגעת בשמיעה.

השפעת הרעש והחשיפה הממושכת אליו, מתבטאת תחילה בפגיעה בתדרים הגבוהים של השמיעה ולכן לא חשים מיד בנזק. המשך חשיפה לרעש עלול להוביל לנזק גם בתדרים נמוכים יותר, וברגע שמרגישים בירידה בשמיעה, המצב כבר די חמור.

מה יתרונותיו של מכשיר שמיעה דיגיטלי?

בניגוד למכשיר שמיעה אנלוגי, שמגביר באופן אחיד את רעשי הסביבה ואת קולות הדיבור, מכשיר שמיעה אנלוגי הוא מכשיר מתקדם יותר שביכולתו לסנן את קולות הרקע ולהגביר את קולות הדיבור בלבד, כך ששמיעתם תהיה טובה יותר.

מכשירי השמיעה הדיגיטליים מכילים רכיבים האחראים על עיבוד הקולות והצלילים. המכשירים מצוידים גם במחשב זעיר, מעיין צ'יפ קטן אשר מכיל את הנתונים על שמיעתו של המשתמש ובכך מאפשר התאמה אישית של עיבוד הקולות לצרכי האדם.

האם צריך לטפל במכשיר השמיעה באופן יומיומי?

מכשירי השמיעה אמורים להחזיק מעמד בשימוש יומיומי למשך כמה שנים. על מנת שהם ימצו את הפוטנציאל שלהם ולא ייהרסו, רצוי להקפיד על ההוראות הבאות:

  • יש להרחיק את מכשיר השמיעה מחום קיצוני, לחות ומים.סוללה
  • יש להסיר את המכשיר לפני חפיפת הראש.
  • כשהמכשיר נמצא באוזן, יש להימנע משימוש בתכשירים שונים לשיער, כגון ספריי, קרם לחות או ג'ל.
  • יש לנקות את המכשיר לפי הוראות היצרן.
  • יש לכבות את המכשיר כל עת שאינו בשימוש.
  • יש להחליף את הסוללות באופן קבוע כשהן נגמרות.

צרו איתנו קשר

תוכן עניינים

התקשרו עכשיו! דילוג לתוכן