בדיקת רפלקס אקוסטי

באנר המרכז למכשירי שמיעה

 בדיקת רפלקס אקוסטי בדיקת רפלקס אקוסטית נעשית על מנת למדוד את הרפלקס אשר באמצעותו נוצרת תנועת עור התוף בתגובה לקול אינטנסיבי. בדיקה זו עשויה להיות מועילה עבור סוגים מסוימים של אובדן שמיעה במצבים שבהם קשה לסמוך על תלונות החולה. בדיקה זו עשויה גם להצביע לעתים על פתולוגיה של מערכת העצבים המרכזית.

הרפלקסים האקוסטיים נצפו לראשונה בכלבים על ידי הנסן בשנת 1878, שבחן את התגובות של רפלקס ה- tympani וה- stapedius . המכשיר הראשון אשר שימש למדידות קליניות פותח על ידי מץ בשנת 1946, והמדידות הקליניות השיגרתיות הפכו לריאליות ב- 1960.

כיום, הבדיקה הינה למעשה מדידה של זרימת האנרגיה או לחץ האוויר, בתעלת האוזן, עור התוף, tympani, שריר stapedius, שבלול, ומערכת ה- CNS VII ו- VIII, וגזע המוח. רמת הקולניות שבה הרפלקס האקוסטי מתרחש -ייתן מידע על סוג אובדן השמיעה וחומרתו.

באילו מקרים מתבצעת

כאשר לחץ קול מגיע לרמת סף מסוימת, מערכת השמיעה הנורמלית והבריאה, תשלח אות חושי אל גזע המוח, אשר יאתחל התכווצות נגדית של שריר ה-  stapedius בתוך האוזן התיכונה. את הרפלקס הזה באוזן התיכונה ניתן למדוד בקלות בכדי שישמש ככלי אבחנתי לחשוף מידע חשוב על מצב מערכת השמיעה כולה. כך שהמטרה העיקרית של הבדיקה היא לקבוע את מצבו של עור התוף והאוזן התיכונה.

מטרת המשנה של המבחן הוא להעריך את מסלולי הרפלקס האקוסטי, הכוללים את עצבי הגולגולת (CN) ה- VII וה- VIII ואת גזע המוח השמיעתי. אי אפשר להשתמש בבדיקה זו בכדי להעריך רגישות אודיטורית ישירה, אם כי כאשר התוצאות נבחנות לצד אמצעי בדיקה אחרים- אפשר יהיה להעריך גם מצב זה.מסתקרן

הבדיקה תוכל לסייע בזיהוי פתולוגיות של מערכת השמיעה הפריפריאלית  כמו: ניקוב של עור התוף, Tympanosclerosis, תפקוד לקוי של חצוצרת השמע, דלקת אוזניים כרונית, הפרעות במערכת ה CNS, אובדן שמיעה והפרעות בגזע המוח. במהלך הבדיקה, תוכנס חתיכת פלסטיק קטנה באחת או בשתי תעלות האוזן. במהלך בדיקת עור התוף, יופעל לחץ קל על עור התוף בכדי לקבוע באיזו מידה רוטט עור התוף וכמה אוויר הוא צורך. המבחן הוא בדרך כלל לא נוח אך קצר.הבדיקה האקוסטית תכלול השמעת צלילים רמים לכל אוזן בנפרד. הטונים יהיו קצרים, ולא יגרמו נזק לשמיעה.

יתרונות וחסרונות

יתרונות הבדיקה היא לנסות לבנות תוכנית טיפול מקיפה אשר תטפל בשורשי הבעיה, באופן שיוכל להחזיר את השמיעה ואת השליטה על השמיעה לרמה סבירה, כמו למשל שימוש בעזרי שמיעה שונים. אך לעיתים ההתייחסות לבדיקה זו היא כחסרת יעילות, מכיוון שהיא עלולה לבטא תוצאות חיוביות (של ירידה שמיעתית) ללא התאמה לסימנים קליניים.

במילים אחרות, לבדיקה זו יש מספר גדול מאוד של תוצאות חיוביות שגויות, ולכן השימוש בבדיקה ייעשה רק במצבים קליניים מסוימים אשר נראה כי יהיו לה יתרונות ספציפיים. בשנים שלפני זמינות בדיקת ה- MRI לבדיקת הרפלקס היה תפקיד גדול יותר. עם זאת, בסביבה הנוכחית שבה MRI יכול לשמש באופן קבוע, תהיה רק תועלת קלינית קטנה יחסית לבדיקה זו.יתרון וחיסרון

בדיקה זו אינה מומלצת לתינוקות מתחת לגיל 7 חודשים בגלל שסחוס תעלת האוזן שלהם רך מאד. המחקר על שימושיות הבדיקה בתינוקות רכים עדיין נמשך, ולכן אין עוד המלצות מדויקות ורחבות על קבוצת גיל זו. תופעות לוואי שליליות בבדיקה זו עלולות לנבוע מהמצגת הקצרה של השמעת הצילים וממשכם. אולם תופעות אלו (של צלצולים באוזניים) הינם קצרים ואינם משפיעים על החולה לפרקי זמן ארוכים.

צרו איתנו קשר

תוכן עניינים

התקשרו עכשיו! דילוג לתוכן