ציסטה באוזן, המכונה גם "כולסטאטומה", היא גידול פתולוגי בעור, המופיע מאחורי עור התוף, באוזן התיכונה. ציסטה באוזן מופיעה בעקבות זיהום, החוזר על עצמו שוב ושוב, וגורם לצמיחה של רקמת העור הפנימית, השייכת לעור התוף.
עם הזמן הציסטה עשויה לגדול ובשל כך גם לפגוע בעצמות העדינות של האוזן התיכונה. הדבר עשוי לגרום לשורה של תסמינים לא נעימים, כמו איבוד שמיעה, טיניטוס (שמיעת צלילים באוזן שלא ממקורות חיצוניים) וגם לסחרחורות ואפילו, במקרים נדירים, לשיתוק בשרירי הפנים.
מדוע ציסטה באוזן מתפתחת?
ציסטה באוזן, הכולסטאטומה, מופיעה לרוב בעקבות ליקוי בחצוצרת השמע, באותה צינורית, המקשרת בין האוזן התיכונה לבין הלוע. בדרך כלל הדבר קורה גם בעקבות זיהום באוזן התיכונה, המוביל להיווצרות הציסטה.
בין אם בשל סינוסיטיס, אלרגיה או קור, כשתפקוד חצוצרת השמע נפגע, האוויר שמצטבר באוזן התיכונה איננו משתחרר החוצה דרך האף ונספג בגוף. כך נוצר ואקום חלקי באותו מקום, הנאגר במעין שק, שנוצר ממתיחת עור התוף, ובמיוחד באותם אזורים שנחלשו בעקבות זיהומים קודמים.
דלקות אוזניים הן הסיבה הנפוצה ביותר לכולסטאטומה, כלומר, אלה, הסובלים מדלקות חוזרות נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח ציסטה באוזן.
תסמינים של ציסטה באוזן
בשלבים הראשונים, לאחר הופעת הכולסטאטומה, עשוי להופיע ריח רע באוזן. בשלב זה האוזן עדיין מצליחה להתנקז אך לא באופן מלא. עם הזמן, וככל ששקיק הכולסטאטומה הולך וגדל, הדבר מוביל לתחושת מלאות באוזניים, לתחושה של לחץ, לצפצופים ורעשים וגם לירידה בשמיעה.
אחד תסמינים הנפוצים, ובמיוחד בשעות הלילה, הוא כאב המופיע בתוך האוזן או מאחורי האוזן. כאב זה מורגש באופן משמעותי ויכול לגרום לאי נוחות רבה. גם חולשת שרירים, המופיעה בצד הפנים של האוזן הנגועה היא תסמין ידוע וגם סחרחורות. כשתסמינים אלה מופיעים, בין אם כולם ובין אם חלקם, חשוב לפנות לרופא המטפל לבחינת העניין ולקבלת טיפול מתאים.
הטיפול שמציעים במצבים של ציסטה באוזן
האבחון הראשוני של ציסטה באוזן נעשה לרוב על ידי רופא אף אוזן גרון, המזהה את הציסטה. הטיפול הראשוני יכול להיות נטילת אנטיביוטיקה, טיפות אוזניים או ביצוע ניקוז באוזן. המטרה העיקרית של טיפול ראשוני זה היא לשלוט בזיהום ולמנוע את החמרתו.
במידה ומדובר בציסטה גדולה מאד, או בציסטה מסובכת, אין מנוס מהליך כירורגי, לצורך מניעת סיבוכים אפשריים. בשלב זה תבוצענה מספר בדיקות מקדימות, כמו בדיקת שמיעה, בדיקת איזון, צילום רנטגן וסריקת CAT.
בעזרת בדיקות אלו ניתן יהיה לקבוע את היקף הנזק שגרמה הציסטה ואת רמת השמיעה. לעיתים, ניתוח בודד איננו מספיק, ולאחר תקופה של 6 חודשים או 12 חודשים, יש צורך בניתוח נוסף כדי לשחזר את השמיעה.
לאחר הניתוח, ממנו ישתחרר המנותח כבר באותו היום, יהיה עליו ליטול אנטיביוטיקה ולהימנע מפעילות מאומצת. במקביל יש לבצע מעקב רפואי שוטף כדי לבדוק את האזור ולוודא שהציסטה לא חזרה. במידה ונוצר חלל במקום, יש לנקות אותו אחת למספר חודשים כדי למנוע זיהומים.
חשוב לדעת
ציסטה באוזן יכולה להיות מסוכנת מאד במידה ומתעלמים ממנה והיא איננה מטופלת. היא יכולה לגרום לזיהום באזורים סמוכים, כמו באזור האוזן הפנימית ואפילו המוח וגם להוביל למצב של מורסה במוח, דלקת קרום המוח, חירשות ובמקרים נדירים אפילו מוות. מסיבה זו חשוב לטפל בה מוקדם ככל שניתן ולעשות זאת בעזרתם של המומחים.
