חינוך ללקויי שמיעה

תוכן עניינים

חינוך ללקויי שמיעהלקות שמיעה היא מונח רפואי כולל לליקויי שמיעה שונים קלים ובינוניים עד עמוקים וחמורים. ילד עם לקות שמיעה מוגדר כסובל מפגיעה עצבית, חושית או הולכתית, הגורמת לו לקושי חמור בקליטת מידע שמיעתי והמחייבתו אותו בהרכבת מכשיר שמיעה.

חינוך ללקויי שמיעה מורכב מצוות מטפלים מקצועיים הכולל סייעת, מורים ללקויי שמיעה, מרפא בעיסוק, קלינאי תקשורת, מטפל באמנות או מומחה לתרפיה אחרת. ילדים הלומדים במסגרות חינוך מיוחד, משולבים, על פי חומרת מצבם, באופן חלקי או מלא, גם במסגרות רגילות.

הצוות הטיפולי פועל למען שיפור יכולת ההתמודדות של הילדים עם האתגרים והמטלות בפניהם הם ניצבים בלימודים ובחיים החברתיים, ופועל כגוף המספק מענה לאוכלוסיית ילדים זו. המטרה העיקרית של הטיפול בילדים לקויי שמיעה, היא שילובם במסגרות חינוכיות רגילות, מוך אמונה כי לכל הילדים מגיעות הזדמנויות שוות הצריכות להינתן להם כהכנה לשילובם במסגרות רגילות. כמו גם לספק ליווי ותמיכה לחיים בקרב בני המשפחה השומעים. חינוך משותף נושא בתוצאות חיוביות, גם כאשר השילוב מתבצע ברמה חלקית.

לקות שמיעה והתפתחות הילד

טרם הבנת הצורך בשילוב ילדים הסובלים מלקויות שמיעה במסגרות חינוך רגילות, יש להבין את טיב הבעיה והיקפה. לקויות שמיעה מתבטאות בבעיות בתחומי חיים שונים, וביניהם:

השפעה התנהגותית

מחקרים מצביעים על קשיים מהם סובלים ילדים עם לקויות שמיעה בכל הקשור לתפקוד התנהגותי. הם מסבירים את הקשיים בהבדלים סביבתיים בין ילדים שומעים לבין ילדים עם לקויות שמיעה, הנובעים מקשיים בעיבוד המידע.

במילים אחרות, לקויי השמיעה גורמים לילדים אלו לבעיות שפה ותקשורת, וחוסר הזדמנויות למידה ראויות. בעיות התנהגותיות אחרות הנלוות ללקויים אלו הן אימפולסיביות, היפראקטיביות, קושי להתמיד במשימת הקשבה, והסחות דעת. קשיים נלווים אלו נובעים חוסר היכולת של ילדים אלו להשלים את המידע הדרוש להם באמצעות כל החושים.ילד

התחום הרגשי – ילד הסובל מלקות שמיעה סובל מחסך שמיעתי מתמשך כמו גם מתגובות סביבתיות, המאלצות אותו להתמודד, בנוסף להתמודדות עם הבעיה עצמה, גם עם בעיות רגשיות שונות מבעיות של ילדים שומעים. גם בתא המשפחתי חווה הילד קשיים הנובעים מקשיי תקשורת, והמפריעים לו לתקשר עם סביבתו. מכאן קצרה הדרך לפיתוח דימוי עצמי נמוך, הנובע מקשיי תרגום תחושות לביטויים מילוליים.

בעיות תקשורת – כתוצאה מהעדר השמיעה, או מהשמיעה הלקויה, ילד עם לקות זו אינו יכול לרכוש כישורי שפה טבעיים וכתוצאה מכך סובל מעיכוב בהתפתחות שפה. הוא מתקשה ברכישת השפה המדוברת ובהבנתה, מתקשה לקיים תקשורת מילולית עם סביבתו או להגות מילים מדוברות באופן נכון. עיכובים התפתחותיים אלו משפיעים על יכולתו ליצור את התשתית הנחוצה לו ללמידה.

השפעה חברתית – ילדים שומעים מפתחים מיומנויות חברתיות בהתאם לשלבי ההתפתחות הנורמליים, ומסוגלים לשחק עם ילדים אחרים, להבין ילדים אחרים, ולהיות מעורים בחיים חברתיים באופן יומיומי. ילדים הסובלים מלקות שמיעה, חווים מחסור תקשורתי המגביל אותם לרכוש ידע, ללמוד ולהכיר את עולם הילדים במלואו. הקשיים החברתיים שלהם נובעים בחלקם מהעדר מיומנויות תקשורתיות, עיכוב התפתחות שפתי, וקשיי תקשורת עם הסביבה.

זכויות חוקיות לילדים לקויי שמיעה

החוק בישראל קובע כי: "מימוש הזכות הלגיטימית של ילדים עם צרכים מיוחדים הינה שילובם במסגרת קבוצת השווים, כפי שמוצהר בחוק החינוך המיוחד (1988)". בהתאם, מסגרות חינוך מיוחד מסייעות לילדים אלו להשתלב בחברה, באמצעות מיצוי כישוריהם ויכולותיהם השכליות, הפיסיות והנפשיות.משפטי

לכן מסגרת המשלבת ילדים עם לקויות שמיעה וילדים שומעים כחלק מהזכויות החוקיות, היא ביצוע בפועל של דרישות חוק החינוך המיוחד, הדורש שילוב מרבי, ותואם את הפילוסופיה התרבותית החינוכית בתחום לקויות השמיעה. למרות שזהו נושא מורכב ורגיש המעורר ויכוח ציבורי מוסרי וכרוך בהתמודדות עם ערכים אנושייים ברמה החברתית האישית, הפרדה בין ילדים על רקע הבדלים רפואיים, נחשבת להפרדה שאינה מוסרית.

צרו איתנו קשר
ד"ר סימה יום-טוב
ד"ר סימה יום-טוב

מייסדת המרכז למכשירי שמיעה בישראל, עם ניסיון עשיר מאד רפואת השמיעה ושיפור אורח חיים של כבדי שמיעה. מרצה בכנסים בתחום, מנהלת השתלמויות ופורומים מקצועיים במטרה להעשיר ולשפר את התחום.

053-3524859
לייעוץ ופתרונות שמיעה